- קוסטאר נוסדה ע”י טרפילוג בעקבות רכישת סייפרייד.
- עושה שימוש בטלמטריה, בינה מלאכותית כדי לזהות תקלות בכלי רכב.
- לטכנולוגיה פוטנציאל לחסכון בעלויות תחזוקה.
אוטוניוז, 17.05.2022 – קוסטאר (Questar), חברה ישראלית שהוקמה בעקבות רכישת סייפרייד ע”י טרפילוג, השיקה טכנולוגיה לחיזוי בריאות הרכב ( Vehicle Health Management- VHM), שלדברי החברה תאפשר שינוי בתפיסה המקובלת בתחזוקת כלי רכב. הטכנולוגיה מבוססת על איסוף נתונים באמצעות טלמטריה וניתוחם באמצעות בינה מלאכותית. הטכנולוגיה מאפשרת טיפול גמיש בכלי רכב, ואמורה למנוע פעילות תחזוקה גם כאשר כלי הרכב במצב תקין ובכך חוסכת בהוצאות, בבזבוז זמן ובלוגיסטיקה.
לדברי החברה הטכנולוגיה יכולה למנוע ריקולים למאות אלפי כלי רכב שעלויותיהם גבוהות ביותר, על ידי כך שהיא תזהה תקלות אפשריות. לדברי החברה עלויות ריקול שנתיות ליצרניות הרכב עומדות על 20 מיליארד ד’; עלויות מימוש אחריות נאמדות ב-45 מיליארד ד’ לשנה; עלויות השבתת ציי רכב מסחריים נאמדת ב-1.5 טריליון ד’ לשנה, מסרה החברה בהודעה לעיתונות. שימוש בטכנולוגיה שהחברה פיתחה, אומרת קוסטאר, יכול להביא לחסכון ניכר בעלויות התחזוקה.
לדברי החברה נתונים מהשטח מלמדים על הפחתה ניכרת בהיקף ההוצאות בקרב משתמשי הטכנולוגיה: הפחתה של כ-30% בהוצאות על חלקי חילוף, הפחתה של כ-10% בצריכת דלק, הפחתה של כ-20% בתאונות, הפחתה של 75% בזמן מבוזבז ועוד.
בפרויקט שערכה החברה למשך כשבועיים על צי האוטובוסים של מפעילת התחבורה הציבורית קווים ( המפעילה למעלה מ- 1,500 כלי רכב עירוניים ובינעירוניים) נמצא כי 90% מהאוטובוסים היו תקינים וב-10% מהם זוהתה אנומליה באמצעות אלגוריתםAI מיוחד בשני אזורים עיקריים. בראשון זוהתה בעיה במערכת הפליטה וזוהתה בעיית צריכת שמן מנוע מוגברת, על אף שנתון זה לא זוהה על ידי מערכות המחשוב של כלי הרכב ולא תועד בהיסטוריית הרכב. בכך, נחסך צורך בהחלפת רכיבים שעלותם מסתכמת בעשרות אלפי שקלים לכלי רכב. בסוג השני, נמצא כי תהליך ניקוי מסנן החלקיקים שמותקן במערכת הפליטה באוטובוס, אינו משלים במלואו את הסייקל הנדרש לצורך ניקוי ושריפת המזהמים. גם כאן נחסכו הוצאות משמעותיות לרכב על ידי טיפול יזום. השימוש במערכת משולבת מקטין את הסיכויים להשבתת האוטובוס במידה והתקלה הייתה מתגלה באיחור רב, חוסכת הוצאות כבדות ומונעת את סיכונם הבטיחותי של הנהג ונוסעי הרכב.
קוסטאר מנוהלת ע”י ארז לורבר.
תגובה