בלוג העורך / הווילה של חרל״פ היתה החשיפה המשמעותית ביותר ב׳ברוני הרכב׳

• גיא רולניק פתח עונת תחקירים חדשה עם תוכנית על שוק הרכב החדש.
• למרות שהובטחה חשיפת סודות, מאום לא נחשף.
• לא הוצגה תוכנית מעשית לפתרון יוקר כלי הרכב במדינה.

אוטוניוז, יעקב צלאל 04.07.2024 – גיא רולניק פרק אתמול, על מסך הטלוויזיה, תסכול, כעס ודרישה לצדק הנמשכים כבר שנים רבות מעל דפי דה-מרקר, בתוכנית ׳ברוני הרכב׳ שהוקדשה למסחר ברכב חדש בישראל. רולניק הבטיח בתחילה גדולות ונצורות, כמו גישה אל סודות יבואני הרכב, כאשר ריאיין את צבי נטע, הבעלים ומנכ״ל מכשירי תנועה, או חשף חלק מהווילה ומבריכת השחייה של שמואל חרל״פ, מבעלי השליטה והבעלים ויו״ר כלמוביל, שנטע אמר לו שהוא לא יסכים להיפגש עימו. אבל חרל״פ דווקא פתח את דלת המשרד, את שער הווילה, אולם לא נתגלו כל סודות משמעותיים.

מכל ההבטחות לגילוי סודות מהחדר הסגור, התנהלות יבואניות הרכב מול משרדי הממשלה השונים, שהיא הבעיה העיקרית, לא נחשף מאום, ואיגוד יבואני הרכב העדיף שלא להגיב לתוכנית, התנהגות בלתי ראויה של גוף ציבורי. כתוכנית תחקירים היא היתה רחוקה כרחוק מזרח ממערב מתוכניות התחקירים של רביב דרוקר על שרת התחבורה, או על הצוללות ונושאים נוספים. יתכן שרולניק חידש דבר או שניים למי שאינם מכירים את ענף הרכב, אולם הוא לא חשף שחיתויות ורק גילה שענף הרכב מוכר כלי רכב ושירותים נוספים במחירים גבוהים, אולי מופרזים, לא דבר שמישהו מצופיו לא ידע.

רולניק לא התעכב על שיטת הזכיינות הבלעדית, ולא שאל אף אחד מהגורמים איתם ניהל שיג ושיח מדוע לא ניתן לפצל את הזכיינות למותג כיונדאי, למשל; הוא לא שאל מדוע משרד האוצר מאפשר ליבואניות הרכב להרוויח לא רק על עלות כלי הרכב המיובאים, אלא גם על המכס ומס הקניה הזורמים לקופת המדינה, שהם בעצם הגורם העיקרי ליוקר כלי הרכב; הוא התעכב על בעיות מוכרות וידועות, אולם לא הצליח להביא אף גורם ממסדי שיגיב עליהם, לא משרד האוצר, לא משרד התחבורה ולא רשות התחרות. לא ברור האם הם לא רצו להתראיין, או לא התבקשו, אבל נוכחותם חסרה, ולו רק כדי לאתגר את הממסד. רולניק גם טעה באחד הנתונים הבסיסיים, כשאמר שיבואניות הרכב מזרימות לקופת המדינה כ-40 מיליארד ש׳ בשנה, יותר מכפול מהנתון האמיתי; ה-40 מיליארד ש׳ מתייחס גם להכנסות המדינה מבלו על דלקים.

ענף הרכב הוא ייחודי במבנה שלו מבין ענפי המסחר, בגלל אופיה ומורכבותה של הסחורה. חרל״פ, שהופעתו היתה חלשה (איך רוני וולף נתן אישור?) נתן הסבר אחד נכון, שהיבואניות בישראל משחקות תפקיד כפול של דיסטריביוטור ודילר, אז אולי יהיה נכון להפריד בין שתי הפונקציות, אבל רולניק, אולי לא שם לב. לעומת זאת הוא תפס את חרל״פ מנמנם, כשלא שם לב שבמודעות הפרסום של כלמוביל לא מופיע מחיר המכונית, עדות לתחרותיות הנמוכה. חרל״פ נותר נבוך, וחרל״פ גם טעה כשאמר שבי.ווי.די אינה שייכת לאחת מארבע הקבוצות הגדולות בענף הרכב, ורולניק העיר לו על כך.

התוכנית הסתיימה בנאום נמלץ של רולניק, שקרא מן הסתם להוריד את מחירי הרכב והחלפים. אולם הוא לא ציין דרכים להשגת היעד, למשל ע״י שינוי מבני של ענף הרכב, שינויים מסוימים בחקיקה ושינוי בדרך שבה נגבים המסים וזאת עוד לפני שמטפלים בבעיות של יבוא עקיף וחלפים. רולניק לא ירד לרזולוציות אלה, אולי בצדק, מאחר שבסך הכל מדובר בטלוויזיה.

אולם בסופו של ׳ברוני התקשורת׳ לא חשפה דבר (למעט הווילה של חרל״פ).