- פיג’ו 308 מעוצבת היטב ובצניעות ומצוידת במערכת הנעה איכותית.
- הדגם מיוצר על הפלטפורמה הגלובלית של פיג’ו, EMP2
- נותרה רק חידה אחת: מדוע מכירותיה נמוכות.
אוטוניוז, 26.03.2017 – השנים האחרונות לא היו טובות במיוחד למותג פיג’ו בשוק המקומי. עדות לכך היא הפיג’ו 308, מכונית השנה 2014, שב-2016 עלו ממנה על כבישי ישראל 396 יחידות בלבד. אפילו מגרסת הסטיישן שלה, 308 SW עלו יותר יחידות, 570. זה נתון המאכזב לכל הפחות את קבוצת לובינסקי, יבואנית המותג. אפילו תצורתה של המכונית, האצ’בק 5 דלתות, תצורה שאינה מהפופולריות בישראל, אינה מצדיקה ביצועי מכירות עלובים כאלה.
ה-308, שהושקה ב-2014, היתה הדגם הראשון של קבוצת PSA על הפלטפורמה הקומפקטית החדשה, EMP2. בישראל הדגם משווק עם מנוע אחד, טורבו בנזין 3 צילינדרים 1.2 ל’. פיג’ו מעולם לא גיוונה את יחידות ההנעה של דגם זה הכוללות מנוע בנזין אחד ומנוע דיזל אחד. יתכן שגם אחידות זו פוגעת במכירות.
ה-308 יושבת על בסיס גלגלים באורך 2,620 מ”מ, זהה לזה של הפולקסווגן גולף. האורך הכולל, 4,253 מ”מ קצר בחצי ס”מ מהגולף, הפרש לא מהותי אפילו בסביבה צפופה.
לובינסקי משווקת את ה-308 בתצורת חמש דלתות בלבד. עיצובה הוא צנוע ויפה. הגריל אינה ראוותני אלא תואם את גודל המכונית וכונס האויר הפעור מתחתיו בפגוש הקדמי מעוצב היטב. הפנסים הקדמיים משתלבים היטב במראה המכונית מלפנים.
במבט צד בולטת מסגרת הכרום המגדירה את קו החלונות. בולט במיוחד חלקה האחורי, המגדיר חלון אחורי גדול שאינו נסגר על ראשיהם של יושבי המושב האחורי. קורה C היא רחבה ומעניקה למכונית תחושת עוצמה. מאחור אין דרמות תוך שמירה על סולידיות מעודנת.
עיצוב סביבת הנהג נשלט ע”י שני אלמנטים לוח המחוונים והקונסולה המרכזית המוטה בזוית קלה לעבר הנהג, עיצוב לא מקובל במכוניות משפחתיות המדגיש את חשיבות הנהג. הצג המרכזי והקונסולה אינם פונים לאותו כיוון, מה שיוצר מעין דיסוננס לעין, המורגלת בכך שקונסולה מרכזית פונה בדיוק לאחור. לוח המחוונים מעוצב היטב, אולם הוא מרוחק מהנהג, ובינו לבין ההגה מפריד משטח שחור גדול, שעליו אפשר היה להניח חפצים קטנים (אם היה מתקן להחזקתם), מראה מוזר למדי. הקונסולה הקדמית מיוצרת מחומר נעים למגע ורך.
על ההגה, מתכוונן בכל הכיוונים, נמצאים כפתורי בקרה אחדים, שביניהם לא נמצא כפתור לבקרת השיוט, שפיג’ו העדיפה לשמור אותו על מנוף מיוחד מאחורי ההגה ומשמאל (מן הסתם כדי לחסוך בעלויות ייצור). צג המגע, בגודל “9.7 הותיר רושם מאכזב, תפעולו אינו אינטואיטיבי לגמרי והטקסט אינו מתורגם לעברית. זהו תחום שעל פיג’ו יהיה להשתפר בו כדי להשיג את התחרות. למשל, מערכת מיזוג האויר אינה ניתנת לכיבוי בלחיצת כפתור אחת אלא יש לחפשה על מסך המגע.
יחידת הכוח מבוססת על מנוע מסידרת ה-Turbo High Pressure או בקיצור THP, שמצליחה באמצעות יחידת טורבו להפיק 130 כ”ס ו-23.4 קג”מ מ-1,199 סמ”ק הדחוסים בשלושה צילינדרים. הכוח מועבר לגלגלים הקדמיים באמצעות תיבת הילוכים אוטומטית של AISIN באיכות גבוהה. השהיית טורבו אינה מורגשת, תגובת המצערת מצוינת והמכונית מתפקדת היטב בכל מצב. הבלמים מעודנים ונעימים לתפעול.
צריכת הדלק הממוצעת במהלך המבחן עמד על כ-6.8 ל’/100 ק”מ, פחות טוב מהנתון הרשמי, עולם נתון סביר בהתחשב בתנאי הנסיעה שנכפתה על המכונית.
איכות הנסיעה ב-308 היא מצוינת, המתלים מסננים היטב את תלאות הדרך והשקט בתא הנוסעים נשמר היטב הן מפני רעש המנוע והן מפני רעש האוויר הזורם על פח המכונית או רעש הכביש. המגע בהגה נעים, ולמרות שהוא משלים כמעט 3 סיבובים מנעילה לנעילה, הוא אינו קל מדי. חסרון במכונית המבחן היה הגג השקוף (גרסת ה-Premium) שגם הוילון החשמלי המכסה אותו בשעת הצורך, לא יוכל למנוע חדירה של שמש מזרח תיכונית לוהטת.
מושבי הספורט של גרסת הפרימיום הם איכותיים ונוחים עם תמיכה טובה לגוף, אבל עבי גוף צריכים לבדוק האם הם יסתדרו עימם.
סיכום
לאור התרשמותי מה-308 אין שום דרך להסביר את ביצועיה המסחריים החלשים. הגולף, מכונית השנה 2013 והאופל אסטרה, מכונית השנה 2016, מכרו ב-2016 3,066 ו-2,482 יחידות בהתאמה. אמנם אלו הם דגמים המשווקים עם מגוון רחב הרבה יותר של תצורות גוף ומנועים, אולם זו אינה סיבה מספיק טובה לביצועי המכירות הדלים של ה-308, דגם שעושה צדק עם המותג פיג’ו.
מפרט טכני
במקרה זה הבעיה היא לא במכונית אל במוניטין היצרן אשר נפגע קשות ממנוע THP156 כ”ס שהאכיל את לקוחותיו מרורים. זמן התגובה הארוך של היצרו והיבואן בהחלט לא מנעו מהמוניטין להתרסק.
ייקח זמן עד שאמון הלקוחות במותג תתאושש.