בלוג העורך: המכונית של היטלר, הפיצויים של רוזנברגר

  • לצורר הנאצי יש מניית יסוד בפולקסווגן חיפושית.
  • פרדיננד פורשה אחראי לביצוע רצונו של היטלר.
  • אלפרד רוזנברגר, שמימן לפורשה את הקמת משרד התכנון ב-1931 קיבל אחת כפיצוי אחרי המלחמה.
אדולף היטלר, הצורר הנאצי, מוקף בחברי מפלגה, מחייך ומקבל הסבר על דגם של החיפושית ממתכננה, פרופסור פרדיננד פורשה (משמאל) בביגוד אזרחי וללא סממנים נאציים.
אדולף היטלר, הצורר הנאצי, מוקף בחברי מפלגה, מחייך ומקבל הסבר על דגם של החיפושית ממתכננה, פרופסור פרדיננד פורשה (משמאל) בביגוד אזרחי וללא סממנים נאציים.

אוטוניוז, 26.04.2017 – ביום שישי האחרון נערך המפגש השנתי של מועדון “מקוררי האויר”, מועדון הפולקסווגן חיפושית (הקלאסית) בישראל. במקרה, יש לשער, המפגש, נערך ערב יום השואה והגבורה. המכונית גיבורת המפגש היא לא פחות ולא יותר המכונית של אדולף היטלר, הצורר הנאצי. אם ניתן לשייך לרכב תיוג פוליטי, הרי שמדובר במכונית נאצית. זהו רק אחד האבסורדים בהיסטוריה של המכונית הנמכרת ביותר בהיסטוריה.

מרגע עלייתו לשלטון, בינואר 1933, יזם ודחף היטלר לפיתוחה של המכונית העממית. העובדה שהיא היתה מוכנה לייצור רק ב-1939 אחרי השקעות אדירות בפיתוח ובהקמת מפעל חדש ומודרני, אופיינית למתכננה, פרדיננד פורשה, שמוצר פחות ממושלם, יעלה כמה שיעלה, הוא לא היה מוכן לייצר. והיטלר, שראה בפורשה חיית מחמד, ספג בסבלנות את העיכובים, הגדיל את התקציבים לפיתוח המכונית, הקצה מאות אנשי אס.אס ששימשו נהגי מבחן למכונית, הקצה עוד תקציבים וחייב את יצרניות הרכב הגרמניות לשתף פעולה עם המיזם החדש, למורת רוחן.

היטלר ועימו כל הצמרת הנאצית נכחו בטקס הנחת אבן הפינה למפעל בוולפסבורג (אז רק כפר קטן באזור מוכה ביצות בשם פלרסלבן). הפיהרר הוסע בחיפושית (כן, לא במרצדס מסורתית) כאשר הנהג היה פרי פורשה ולצידו של היטלר, במושב האחורי, ישב אביו של הנהג, פרופ’ פרדיננד פורשה, מהאנשים הבודדים ברייך השלישי שהיה פונה אל היטלר בכינוי Herr ולא Mein Führer ונשאר בחיים.

פורשה (מימין להיטלר) מזמין את הצורר הנאצי להיכנס לחיפושית בטקס חנוכת המפעל בפלרסלבן, היום וולפסבורג.
פורשה (מימין להיטלר) מזמין את הצורר הנאצי להיכנס לחיפושית בטקס חנוכת המפעל בפלרסלבן, היום וולפסבורג.

היטלר נהנה ממכוניות. התמונה היחידה שאני מכיר שבה הוא נראה מחייך חיוך רחב ושמח היה כשהוא סקר דגם קטן של החיפושית כאשר פרופ’ פורשה מסביר על נפלאות היצירה, שאמורה לענות על דרישתו של היטלר למכונית עממית, אבל גם כזו שתוכננה עם פוטנציאל ליישומים צבאיים. היטלר בתמונה לבוש מדים, מוקף בלבושי מדים נוספים ורק פורשה לבוש אזרחית, ללא כל אינסיגניה נאצית על שרווליו.

המורשת

אחרי המלחמה הפכה החיפושית למורשת שהיטלר השאיר לגרמנים, ולשאר העולם, שהפכו אותה לאבן הפינה לנס הכלכלי המערב גרמני בשנות ה-50′ וה-60′, נס שחולל היינץ נורדהוף, מהמנהלים הבכירים של מפעלי אופל בתקופה הנאצית. אבל החיפושית גם הפכה למכונית החביבה על ילדי הפרחים וההיפים בארה”ב בשנות ה-60′ ולמכונית מירוץ שובבה, מס. 53, בסידרה של סרטים לילדים. היטלר לכן גם תרם לתנועת ההיפים ולהנאת הילדים. במה אשמה המכונית שהיא מורשתו של הצורר הנאצי? החיפושית היא ככל הנראה גם המכונית היחידה בעולם שבכל מקום זכה שמה להיות מתורגם לשפת המקום: Bug באמריקנית, Käfer בגרמנית, Beetle באנגלית, Coccinelle בצרפתית, Fuchs בפורטוגזית.

מכר את נפשו לשטן

פרדיננד פורשה, שתיכנן את החיפושית, היה מתכנן גאון, שתמיד היה מוכן למכור את נפשו לשטן. הוא היה נאצי וחבר אס.אס באופן רשמי וגם האזרחות הגרמנית נכפתה עליו, אחרי שלהיטלר התגלה שהוא אינו נושא כזאת. הוא מעולם לא לבש ולא צולם כשהוא לובש מדים נאציים, גם לא כאשר צולם עם כלי מלחמה וטנקים שתיכנן עבור הצבא הגרמני. וכאלה לא חסרו. בחיפושי טרם מצאתי התבטאויות אנטישמיות שיצאו מפיו.

במפעל שהקים בפלרסלבן לייצור ה-KdF, השם המוזר שהעניק היטלר לחיפושית, ראשי תיבות של ארגון פועלים נאצי שתרגומו הוא “עוצמה באמצעות שמחה”, ייצר פורשה החל מתנורי חימום לחיילי הצבא הגרמני ברוסיה ועד לכ-20,000 רקטות V-1 ששוגרו לעבר לונדון. כל עבודה שהביאה לו עניין טכני וטכנולוגי, ותרמה להכנסתו, לרווחיו ולרווחתו לא היתה פסולה בעיניו.

פורשה והיהודים

הוא גם לא פסל יהודים, לפחות כל עוד הנאצים לא היו בשלטון. אדולף רוזנברגר, נהג מרוצים יהודי, שהתחרה במכוניות מרצדס-בנץ בשנות ה-20′, היה הספונסור של פורשה כאשר הוא ייסד ב-1931 את משרד התכנון. רוזנברגר ניהל את הצד הפיננסי, עד 1933, אחרי שהנאצים עלו לשלטון וסוכני הגסטאפו תפסו וזרקו אותו למעצר. הוא שוחרר בתוך מספר ימים, קיימת הערכה שהודות להתערבות של פורשה, וברח מגרמניה בעת שפורשה המשיך לפתח עבור הנאצים את מכוניות המרוץ ושיאי המהירות האגדתיות של שנות ה-30′, את החיפושית וכלי נשק, תחום שבו העמיק את עיסוקו ככל שהמלחמה התקרבה והתקדמה. מיותר לציין שרוזנברגר נושל מאחזקותיו בחברה.

פורשה עמד בראש הועדה לתכנון טנקים, תיכנן את הפרדיננד, טנק עם הנעה חשמלית שיוצר בפחות מ-100 יחידות ואת המאוס, טנק עצום ורב משקל, גם לו הנעה חשמלית, שלא הגיע לייצור סדרתי. הוא שרד את המלחמה ונעצר אחריה ע”י הצרפתים, הוחזק שנתיים במעצר בצרפת, יש אומרים שהצרפתים רצו את עצותיו בתכנון הרנו קאטרה-שבו, אבל מעולם לא נשפט כפושע מלחמה.

ב-1949 חזר אלן רוברט, מקודם אדולף רוזנברגר, ממקום גלותו בארה”ב לגרמניה לתבוע את חלקו בחברה שאותה סייע לפורשה לייסד, שהוערכה אז, ע”י שלטונות הכיבוש, ב-1.2 מיליון מארק. משפחת פורשה התווכחה, רוברט תבע, וביום הראשון לדיונים המשפטיים, בסוף ספטמבר 1950 הושגה פשרה: רוברט, פעם רוזנברגר, פעם שותפו של פורשה, קיבל פיצוי בסך 50,000 מרק גרמני ומכונית אחת שהיטלר הזה. חיפושית.

2 Comments on בלוג העורך: המכונית של היטלר, הפיצויים של רוזנברגר

  1. ידעתי שפורשה תכנן את החיפושית וגם הכרתי את התצלום של פורשה והדגם עם היטלראך מלבד זאת לא ידעתי דבר על האיש (פורשה) ופעלו. המאמר הזה האיר את עיני. תודה למחבר!

תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*


error: Alert: Content is protected !!