אוטוניוז, 25.06.2016 – אחרי שבועות של אזהרות מצד ראשי תעשיית הרכב הבריטית, שרובה ככולה נשלטת ע”י קבוצות רכב זרות, על פגיעה פוטנציאלית בקשרי המסחר והתעשיה בין אירופה לבריטניה, במידה ומשאל העם בבריטניה יסתיים בהחלטה על פרישה מהאיחוד, התקבלה התוצאה במשאל, לפרוש מהאיחוד, בהפתעה. חברות הרכב וארגוני תחבורה שונים פרסמו הודעות הרגעה, אולם עתידם של הקשרים המסחריים והתעשייתיים בטווח הבינוני והארוך בין בריטניה למדינות האיחוד האירופי נותר בסוף השבוע מעורפל לגמרי. המטרה העיקרית של התעשיה האוטומוטיבית היא להבטיח הסכמי סחר חופשי בין בריטניה לאיחוד האירופי גם אחרי ביצוע הברקסיט. אולם אין מי שיכול לדעת כיצד יתנהל המו”מ בין הצדדים, האם הוא יתנהל באווירה של עסקית ועניינית, או באווירה שתאופיין בלאומנות ונקמנות. חלק מהתגובות מהצד האירופי היו כמעט אלימות ודרשו היפרדות מהירה מבריטניה, הצהרות שהתפרשו הן כנקמה בבריטניה והן כרצון למנוע סחף פופוליסטי במדינות אירופיות אחרות, שגם בהן הושמעו בסוף השבוע הצהרות פרישה מצד גורמי ימין קיצוניים. בבריטניה, לעומת זאת, דווקא תומכי הפרישה, רצו להאט את הקצב ולהימנע מחתימה מהירה על סעיף 50 הסכם ליסבון, המסדיר תנאי פרישה. שנתיים מרגע החתימה על הסעיף, בריטניה תוצא מהאיחוד האירופי ותפסיד את תנאי הסחר החופשי בין חבריו. תנאים אלה יוכלו להשתפר רק במידה ובריטניה והאיחוד האירופי יגיעו להסכמים חדשים. בארבעה החודשים הקרובים, עד שייבחר ראש ממשלה חדש שיחליף את דיוויד קמרון, שהודיע ביום שישי שהוא יתפטר כאשר ייבחר מנהיג חדש למפלגה השמרנית, בריטניה לא צפויה לחתום על סעיף 50.
ללא השפעה מהותית בטווח הקצר
בשנתיים הקרובות לא צפויים שינויים דרמטיים ויצרניות הרכב הגדולות הפועלות באי הבריטי, ב.מ.וו, הונדה, טויוטה וניסאן (פורד מייצרת בבריטניה רק מנועים ומערכות תמסורת), ימשיכו לייצר מכוניות באי הבריטי ולו מהסיבה הפשוטה שהתשתית התעשייתית כבר קיימת ומציאת חלופה לה אינה עניין לטווח זמן קצר. אולם החלטות השקעה לטווח בינוני וארוך בתעשיית הרכב הבריטית יצטרכו לחכות להסכמים שיושגו בין בריטניה לאיחוד האירופי. ובמו”מ שיתנהל לאירופים לא תהיה כל סיבה להעניק הטבות לתעשיית הרכב הבריטית, ששוב לא תהיה חלק מהאיחוד מהאירופי.
ב.מ.וו, שהיא הבעלים על שני מותגים בריטיים קלאסיים, מיני ורולס-רויס, המיוצרים בבריטניה, הזהירה מפני “תקופה של אי יציבות” וסייגה זאת בכך שבטווח הקרוב לא יהיה שינוי בפעילותה באי הבריטי. “אנחנו לא יכולים לומר מה זה אומר לפעילות שלנו בבריטניה, עד שיוסכם על הסדרים חוקתיים ורגולטוריים עתידיים,” מסרה החברה בהודעה לעיתונות, לפי האוטומוטיב ניוז יורופ.
אופל, החטיבה האירופית של ג’נרל מוטורס, המייצרת בבריטניה את דגמי ווקסהול, אמרה בהודעה שחשוב שבריטניה תישאר חלק מהאזור הכלכלי האירופי שבו מתנהלת תנועה חופשית של סחורות ואנשים. באזור הזה חברות גם מדינות שווייץ, נורבגיה ואיסלנד שאינן חברות באיחוד האירופי.
פורד הודיעה שהיא תנקוט בכל הצעדים הדרושים לשמור על התחרותיות של פעילויותיה בבריטניה. אסטון מרטין האיצה בממשלה הבריטית להשיג גישה חופשית ממכסים לשווקים אירופים. אסטון מרטין יכולה להנות לדברי החברה, מהחלשות הפאונד.
יחסים מיוחדים עם גרמניה
בריטניה היא שוק היצוא האירופי הגדול ביותר לתעשיית הרכב הגרמנית, כאשר ב.מ.וו, מרצדס ואודי הם שלושה דגמי הפרימיום הפופולאריים ביותר באי הבריטי. אבל גם מכוניות עממיות כמו פולקסווגן גולף זוכות לפופולאריות.
מתיאס ווייסמאן, נשיא ה-VDA, התאחדות יצרניות הרכב הגרמנית, אמר בהודעה לעיתונות, שבשנה שעברה תעשיית הרכב הגרמנית ייצאה לבריטניה 810,000 כלי רכב (שהם כ-13% מסך כלי הרכב שיוצרו בגרמניה), לשוק שבו נמכרו 2.6 מ’ כלי רכב. כמחצית מכלי הרכב שנמכרו בבריטניה, 1.3 מ’ יחידות, נשאו לוגו של מותג גרמני.
בבריטניה יוצרו בשנה שעברה 1.6 מ’ כלי רכב, ש-75% מהם, 1.2 מ’ יחידות, יוצאו. מרבית היצוא, 57%, התבצעה למדינות האיחוד האירופי. ליצרניות רכב וספקיות לתעשיית הרכב גרמניות יש כ-100 מתקנים בבריטניה. מאז 2010 המספר גדל ב-30% לדברי ווייסמאן.
“אפילו אם ‘מומחים’ רבים מתחרים בתיאור התסריט הגרוע ביותר, עכשיו זה הזמן לקור רוח,” אמר ווייסמאן, שגם מצפה לתקופה של אי בהירות שלא תסייע לתעשיה. “בריסל חייבת להסיק את המסקנות הנכונות מההצבעה. אירופה המשותפת שלנו צריכה להפוך ליותר אטרטקטיבית לחבריה. אנחנו צריכים יותר שקיפות ורגולציה טובה יותר,” אמר ווייסמאן שגם טען שיש לשים יותר דגש על שוק משותף.
קבוצת פיג’ו-סיטרואן, הודיעה שיהיה עליה לשקול את תמחור מכוניותיה בבריטניה, בעקבות התמוטטות הין, דיווחה רויטרס. ל-PSA אין אתרי ייצור בבריטניה.
תעשיית התובלה
השפעה גדולה בעקבות הברקסיט צפויה להיות גם על תעשיית התובלה, שתאלץ להתמודד בקשיים ביורוקרטיים ולוגיסטיים שהיא לא נתקלה בהם במשך עשרות שנות האיחוד. “זה ‘רגע של רעידת אדמה’ אמר בהודעה לעיתונות ריצ’רד ברנט, המנכ”ל של Road Haulage Association בבריטניה. “אנחנו פשוט לא יכולים לקחת שום דבר כמובטח. חיוני ששרים והבנק של אנגליה יפעלו במהירות להרגיע את השווקים ואת העצבים.”
מייק האוס, מנכ”ל ה-SMMT, ארגון הגג של יצרניות ומשווקות המכוניות בבריטניה, שניהל קמפיין נמרץ נגד הברקסיט, האיץ בממשלה לייצב את הכלכלה והשווקים. “עכשיו הממשלה חייבת לשמר יציבות כלכלית ולהבטיח עיסקה עם האיחוד האירופי שתבטיח את האינטרסים של תעשיית הרכב הבריטית. זה כולל הבטחה של גישה ללא היטלים לשוק האירופי ולשווקים אחרים בעולם, הבטחה שאנחנו נוכל לגייס כישרונות מהאיחוד האירופי ומשאר העולם ולהפוך את בריטניה למקום התחרותי ביותר באירופה להשקעות אוטומוטיביות.”
ארגון ה-Freight Transportation Association, הזהיר מפני סכנה של עלויות חדשות, מגבלות ודרישות ביורוקרטיות שיכפו על תנועת סחורות מאירופה ולאירופה. “נטל נוסף זה יכול להוסיף לעלויות של חברי ה-FTA ולפגוע בשרשרת האספקה בבריטניה,” נמסר בהודעת הארגון.
“לממשלה יש שנתיים להבטיח שתנאים שכרגע נכפים על מדינות שאינן חברות באיחוד האירופי, כאלבניה וסרביה, לא יכפו על זרימת המטענים בבריטניה. לנורבגיה ושווייץ יש תנאים טובים יותר, אבל הם קיבלו תנאים קשוחים יותר כולל, תנועה חופשית של אנשים, כך שהמו”מ יהיה קשה.”
- סך היצור הגרמני לבריטניה עמד על כ-13% מיצור המכוניות בגרמניה ולא כרבע כפי שצוין בטעות
תגובה