- למרות השלכות כלכליות קשות צפויות, הבורסה הישראלית חגגה את אחד הימים הטובים ביותר שלה אחרי פרוץ המלחמה.
- גם מניות יבואניות הרכב זינקו, ללא סיבה נראית לעין.ֿ
- פסיכוזת המונים בגדולתה, במירעה.
אוטוניוז, יעקב צלאל 04.03.2026 – מניות קרסו מוטורס, UMI ודלק רכב עלו ביום שני ב-4%, 3% ו-5% בהתאמה במסחר בבורסה בת״א. זה היה חלק מגל עליות חד בבורסה ביום המסחר הראשון אחרי תחילת המלחמה להצלת טראמפ, מתיקי אפשטיין ונתניהו מתיקי האלפים. זו היתה תופעה בורסאית מוזרה, וככל הנראה ייחודית לישראל, ששוק המניות מזנק ביום הראשון לפתיחה במלחמה, תופעה שראויה לניתוח פסיכולוגי מעמיק מזה שאני יכול לספק: מדוע ציבור המשקיעים הישראלי (וגם הציבור בכללו) מגיב באופן חיובי למלחמה, שהוא אכן, באמצעות סימום מאסיבי מאמצעי התקשורת, רואה אותה מחויבת המציאות (על אף שהיא כמובן אינה מחויבת המציאות), למרות סכנותיה בטווח הקצר ובטוווח הארוך.
כשמדובר בקרסו מוטורס, ב-UMI ובדלק רכב קשה למצוא הצדקה לזינוק במחיריהן, בעת שהמלחמה עומדת לפגוע בכלכלה הישראלית. הפעם, לפי הצהרות רה״מ נתניהו והנשיא טראמפ, קיימת אפשרות למלחמה שתארך שבועות, ומכאן פגיעה קשה במשק הישראלי וכנגזרת גם בפעילות יבואניות הרכב, שבימים האחרונים אינן מפעילות את אולמות התצוגה. תשובה אפשרית לשאלה זו נתנו פרופ’ דניאל כהנמן ושותפו למחקרים פרופ׳ עמוס טברסקי שהסבירו במחקריהם כיצד במצבי לחץ, כמלחמה, המוח האנושי עובר למערכת הפעלה רגשית ומהירה (System 1) במקום ניתוח לוגי איטי.
התמיכה המוחלטת במלחמה, ההתעלמות מסכנותיה, בטווח הקצר ובטווח הארוך (איבוד תמיכת ארה״ב בישראל, למשל) מלווה בביטחון עצמי גבוה, תוצאה של הצלחות הביצועים של חיל האוויר והמודיעין הישראלי, היוצרים אופוריה, הגורמת לאיבוד שיקול הדעת. במצב כזה, מסבירים מומחים, ההמונים עוברים למצב של פסיכוזה, שהוא מצב נפשי שבו קיים ניתוק, זמני או מתמשך, מהמציאות המשותפת. זהו לדברי מומחים, מצב שבו המוח מפרש את המציאות בצורה שונה מהאופן שבו היא נתפסת על ידי הסביבה (במקרה שלנו משקיעים זרים המשקיעים בבורסות אחרות). זהו מצב של מעבר ממגננה למצב של דומיננטיות. המשקיעים אמנם רוכשים מניות תוך כדי סיכון – כבכל עסקת מניות – אולם אינם מנהלים סיכונים אלא פועלים מתוך התנהגות דחפית (impulsive behaviour) כאשר המשקיע אינו מבצע הערכת סיכונים קלאסית. בסופו של דבר המשקיעים הישראליים אינם מתוחכמים במיוחד, הם יושבים מדי ערב מול ערוצי התעמולה (לא רק ערוץ 14) ובתחושותיהם ובתגובותיהם הינם חלק מהציבור הרחב. הם לבטח חשים שישראל היא הכוח החזק באזור, ויתכן שגם סבורים שבסיום המלחמה צפוי עתיד כלכלי מזהיר. אולם להערכתי שיקולים אלה לא הניעו את בולמוס יום שני, ולו מהסיבה שאי אפשר להגיע למסקנות והחלטות השקעה כאלה בתוך 48 שעות אחרי שהמלחמה רק החלה. משקיע שקול היה דווקא מעריך שסכנות המלחמה והסכנה לכלכלה המקומית והגלובלית – עליה במחירי האנרגיה, עליה באינפלציה ועליה בריבית – הם שיגברו על אופוריית ההצלחה ולכן היה מוכר מניות.
המלחמה הנוכחית, מלחמת ברירה ביוזמת ישראל וגרורתה ארה״ב, היא מלחמה אימפריאליסטית, שנועדה לבסס הגמוניה ישראלית בין מערב הים התיכון למערב האוקיינוס ההודי, שיש לה פוטנציאל להרחיב את האפשרויות הכלכליות של המדינה. ישראל שולטת היום בכוחה האווירי והמודיעיני על ירדן, סוריה, לבנון, עיראק ואיראן, ומנהיגיה סבורים שעליהם גם להכתיב את סוג השלטון באותן מדינות. דמוקרטיה, שאותה נתניהו ושותפיו מחריבים בישראל, כמובן אינה מעניינת אותם בהקשר איראני, כמו שלא מעניין אותם המשטר הצבאי הרצחני שהם מפעילים בשטחים הכבושים.
והציבור הישראלי, בליבוי התקשורת המקומית, הולך בהתלהבות, אחרי שני השותפים, טראמפ ונתניהו, כשהאחרון מסובב את הראשון על אצבעו הקטנה, בדרך שמובילה לחיסולה של מדינת ישראל.
תגובה