אביתר טרון, ראיון / האוטוטק הישראלי נוסע בכיוון שגוי – ראיון סיכום עם מנהל פעילות אקומושן הפורש

• אביתר טרון, כיהן כמעט שנתיים, ופרש לפני תום הקדנציה, כמנהל פעילות אקומושן.
• מימון האוטוטק ע״י תעשיית הרכב פוגע ביעד העיקרי, ניידות המונים בתחבורה ציבורית.
• שיתוף הפעולה עם הרשויות המקומיות הצליח באופן חלקי. הרשויות המקומיות חסרות יכולת ממשית לעשות שינוי, דרושות רשויות תחבורה אזוריות.

אוטוניוז, 26.02.2023 – בנובמבר, אחרי כשנתיים בתפקיד, סיים אביתר טרון את תפקידו כמנהל פעילות אקומושן, ארגון הלובי של תעשיית האוטוטק המקומית. טרון הגיע לאקומושן אחרי כמעט עשור כמהנדס בחטיבת מו״פ של ג׳נרל מוטורס בישראל. ולמרות שג׳נרל מוטורס הוא שם נרדף למכוניות פרטיות, טרון מסיים את תפקידו כשהוא נושא השקפה הפוכה: תחבורה פרטית היא הבעיה, ניידות ציבורית, בכלי רכב מחושמלים (או אופניים וקורקינטים) היא הפתרון. לכן סבור טרון תעשיית האוטוטק המקומית עובדת בכיוון לא נכון, אולם גם יתכן שאין לה ברירה: התעשייה מפתחת יכולות המתאימות לתעשיית הרכב וממומנת ע״י תעשיית הרכב, בזמן שהדגש צריך להיות על פיתוח יכולות ניידות ציבורית.

״יש המון אוטוטק בישראל,״ אומר טרון בראיון לאוטוניוז. ״בשבילי עצם זה שאנחנו משתמשים [במונח אוטוטק] מראה שהכיוון לא נכון. תגיד מוביליטיטק, תגיד סמארט מוביליטי. צריך לזכור שרוצים להזיז בני אדם, לא מכוניות. זה המון לבקש אבל הייתי רוצה לראות שיזמים שואלים את עצמם לא רק מה זה יעשה לתשואה, אלא מה יביא טוב לעולם.

אתה לא רואה שאקומושן מקדם אותנו לאותה מטרה.

טרון אקומושן מנסה לעשות את זה בכלים שעומדים לרשותו, אבל הוא מוגבל כי הוא תלוי בכוחות הכלכליים, בעיקר בתעשיית הרכב, שבוודאי ברמה ההצהרתית מדברת את השפה הנכונה, אפס תאונות, אפס עומסים, אפס פליטות. לדבר את השפה היא יודעת, אבל  בפועל הפתרון לדברים האלה הוא לא אוטו. כשעליתי על טראם בגרמניה הבנתי שמהמקום הסביבתי-חברתי, הדבר שצריך להשקיע בו, זו התחבורה הציבורית ולא עוד כלי רכב יותר ויותר חכמים מתוחכמים, נקיים ככל שיהיו.

עוד לפני חדשנות

״עזבתי כי מה שרציתי לקדם זה את התחבורה כנושא בעל אימפקט שמחובר היטב לנושאי חברה וסביבה, מתוך הבנה שיש שאלות של נגישות תחבורתית (לא במובן של בעלי מוגבלויות), למי יש תחבורה קלה ולמי לא. הדוגמא של [שרת התחבורה] רגב, שאומרת ׳למה שאשקיע במטרו כשלאנשים בפריפריה אין רכבות,׳ ועזוב לרגע את הפופוליזם, את הכאב מאחורי זה אפשר להבין,״ אומר טרון.

• ארבה Q4/2022 / גידול בהפסדים, הזמנות מועטות, המניה צונחת
• אינוויז Q4/2022 / צניחה חדה במניה אחרי פרסום דו״ח מאכזב
• ג׳נגו קונקטיביטי / תפנית לעבר ציי משאיות, עם מערכת בקרת נהג מבוססת ענן

״הסיפור של החדשנות הוא מוטה מאד לכיוון תעשיית הרכב, מכיוון ששם נמצאים הכספים הגדולים והקהילה הגלובלית. הבעיות של תחבורה בישראל דומות למרבית המקומות בעולם בווריאנטים כאלה ואחרים. בסוף, הנושא של איך מביאים אנשים למקום עבודתם, או לבילוי, זה מעסיק את כולם. השאלה כמה תקציב ממשלתי נכנס לזה ותשומת לב ממשלתית והאופן, היא שאלה חשובה מאד. החדשנות יכולה לשרת שם, והיא הדובדבן על הקצפת. יש הרבה עבודה בישראל עוד לפני חדשנות.״

רשויות מקומיות

במהלך כהונתו בתפקיד ניסה טרון לפתח שיתופי פעולה עם רשויות מקומיות, מהלך שהצליח רק באופן חלקי. ״זה לא הצליח כל כך,״ אומר טרון. ״יש רעב, אבל החוויה של עיריות בוודאי בארץ, היא שאין להם יותר מדי כוח ויכולת להגשים בעצמם. הם מפנים המון אצבעות לשלטון המרכזי, משרד התחבורה. התוכנית שמיכאלי [שרת התחבורה הקודמת] קידמה היתה אמורה לשפר, להקים גופים אזוריים שמתכללים פעילות תחבורתית. בעיני צריך לעשות את זה. העובדה שראש עיר לא יכול להזיז תחנת אוטובוס בעיר שלו היא ביזיון. בסוף צריך לתת למי שבחזית את הכלים לממש את הצרכים של התושבים שלו. זה לא חייב להיות ראש עיר, שזה פונקציה פוליטית, אלא רשות תחבורה עירונית שהיא מקצועית.״

תחבורה ציבורית

״אותי מאד מעניין עולם התחבורה הציבורית ובפרט אוטובוסים. תחבורה ציבורית גמישה. נכון, טיקטוק ובאבל נפלו, אבל זה לא סוף פסוק. מה שאנחנו צריכים זה שירותי תחבורה. להסתמך אך ורק על דברים תשתיתיים קבועים כרכבות, רכבות קלות זה לא עובד. יש דינמיקות של התנהגות. המקומות להשקיע בהם הינם שירותי הסעות דינמיים ויש המון מקומות שצריכים את זה.״

• פולקסווגן-מובילאיי / מובילאיי תוביל פיתוח נהיגה אוטונומית לקבוצת פולקסווגן – אקסקלוסיב

אקסלורטורים

בישראל פועלים מספר רב יחסית של אקסלורטורים, או חברות התומכות בפעילות סטרטאפ בתחבורה, דוגמת קואנטום, בבעלות קבוצת תעבורה, או דרייב TLV בשליטת קבוצת מאיר. טרון רואה בחיוב רב את התרומה של גופים אלה לאוטוטק המקומי.

״כולם הבינו שהנושא של מוביליטי לא צף לבד בחלל, ובא עם הקשרים אחרים,״ אומר טרון. ״יש אצלם כניסה לעולמות של אנרגיה, אקלים, בוודאי קואנטום וקבוצת תעבורה זה עולמות לוגיסטיקה. ההבנה של ההקשרים, הדרישה היא לא רק לסוג אחד של דבר, לא רק לקומפוננט באוטו, היא מבורכת וחשובה גם לסטרטאפים. הדבר שאני יודע לעשות יש לו הקשר. כך לדוגמא אינוויז, יודעים למכור [חיישני ליידאר] למכוניות ל-L3, וגם יודעים למכור למנופים בנמל סיני. פתאום אנחנו מבינים שהדבר מקבל עוד משמעויות והקשרים. אחד הדברים שהאקוסיסטם שהסטרטאפים מתבגרים לתוכו זה להבין שיש המון צרכים בעולם. אפילו אם ישראל התחילה רק כסייבר וסופטוואר ההבנה שגם בעולם הרכב יש צורך בעולמות של תוכנה ואופטימיזציה זו הבנה מצוינת. זה הולך ומתפתח גם בלוגיסטיקה, גם בתכנון תשתיות גם בבניה. יש גדילה של סקטורים שונים. תוכנות עבור תעשיית הבניה. אנחנו מאד לא טובים בלבנות דברים, כשצריך מפעל בסוף. מוצר [פיזי] זה יותר קשה לנו.״

חוסר יציבות

לדברי טרון חוסר היציבות הפוליטי משפיע על התכנון לטווח ארוך, שהפך לכמעט בלתי אפשרי. התכנון לדבריו צריך להסתכל 20 ו-50 שנה קדימה, וזה לא קורה. משרד התחבורה, המאויש בכוח אדם טוב לדברי טרון, עדיין פועל בשיטות מיושנות, ולאפשר ליזמים הזוכים במכרזים, למשל להקמת כבישים, להחליט איך הוא מממש את היעדים שהמשרד הגדיר באותו כביש. ״אם משרד התחבורה יפסיק לדבר בכמה נתיבים ורמזורים ויתחיל דבר בתפוקה (throughput) ויגיד ליזם שהוא מצפה לתפוקה כזאת לאורך 20 השנים הבאות, ואם אתה לא עושה את זה אז תשלם לי קנסות, היזם ישים את כל הכסף להכנסת פתרונות חדשניים. סוג כזה של חשיבה שמדבר על תוצאות ולא על אופני ביצוע, מחייב לשחרר משהו ברמת האמון בין המגזר הציבורי לספקים שלו.״

טרון פונה עכשיו לשלב הבא בקריירה, כשהוא עדיין לא יודע היכן הוא ינחת, אולם היכן שלא יהיה זה צפוי להיות בתחום הקשור להתמודדות עם משבר האקלים. ואם זה יהיה בתחבורה, הוא גם נושא ניסיון רב בתחום זה.