אקוואריוס מנועים / עם מנוע לינארי מימני להדיח המכונית החשמלית הקלאסית

  • אחרי שתי הודעות אופטימיות, גם אם לא לגמרי ברורות, החברה צופה לעתיד גדול.
  • בניגוד למתחרות, אקוואריוס, לטענתה, פיצחה את רזי המנוע הלינארי לתחבורה.
  • היעד: החלפת 230 מיליון מנועי בעירה פנימית המיוצרים מדי שנה.
גל פרידמן יו”ר אקוואריוס מנועים (יח”צ)

אוטוניוז, 27.06.2021 – שאיפותיהם של מנהלי סטרטאפ המנועים הלינאריים אקוואריוס מנועים, אינן צנועות. השנה אמורה החברה, שמניותיה נסחרות בבורסה בת”א, לייצר כמה עשרות מנועים ובשנה הבאה כבר 3,000-5,000 מנועים, אמר לאוטוניוז גל פרידמן, יו”ר החברה. אקוואריוס עצמה אינה מתכוונת להפוך ליצרנית מנועים, אלא למכור זיכיונות לייצור המנוע הלינארי אותו פיתחה, עליו יש לה פטנטים. אחת היצרניות עבור החברה היא עשות אשקלון, חברה בת של אלביט. “אין לנו כוונה להיות יצרנים,” אומר פרידמן. “יש לנו רק יעד אחד, להחליף 230 מ’ מנועים סיבוביים שנמכרים בשנה למנועים שיעבדו על השיטה שלנו.”

זו הצהרה יומרנית מאד, שיעברו עוד מספר שנים עד שיתברר עד כמה שאפתנית או ריאלית היא. בינתיים אקוואריוס מתקדמת ליעד, ובשבועות האחרונים יצאה עם שתי הכרזות מעניינות. האחת שחברת AVL בדקה ואישרה את יעילות פעולת מנוע הבעירה הפנימית הלינארי שהחברה פיתחה, כשהוא מוזן במימן, ומפיק פליטות מזהמות אפסיות; השנייה שאקוואריוס חתמה על מזכר הבנות עם KIP, להקמת מפעל לייצור מנועים לינאריים בהשקעת עתק, עד 1.2 מיליארד ד’. בעוד AVL היא חברה ידועה ומובילה בתחום של פיתוח ובדיקות מנועים, הרי ש-KIP היא חברת אנרגיה קטנה מדובאי, שיכולתה הכספית אינה ידועה ויכולותיה בתחומים הקשורים לפעילותה של אקוואריוס אינן קיימות.

אקוואריוס מנועים

על המשקיעים באקוואריוס נמנים בין השאר, קבוצת מוסאשי היפנית, קבוצת TPR היפנית, מקס משאיות ואוטובוסים, ליאון רקנטי, מריוס נכט, קבוצת פז וקיבוץ חצרים. מאחורי הפטנט של החברה עומד הממציא שאול יעקבי, שבעבר המציא תיבת הילוכים חדשנית שלא התקבלה בתעשייה. במצגת החברה לפני ה-IPO בת”א, החברה אמרה שהיא מתכננת לפעול בתחומי הגנרטורים להובלה בקירור; תמיכה במערכות מוטסות ומערכות ימיות; מאריך טווח לכלי רכב חשמלי, שיאפשר הגדלת טווח מ-300 ק”מ ל-500 ק”מ, תוך כדי הקטנת נפח הסוללה ב-50%. החברה צופה כיום שמנוע מאריך טווח עם מוזן מימן יאפשר להחליף את הסוללה באופן מלא. אקוואריוס צופה השלמת פיתוח מנוע המימן ב-2022 והשלמת פיתוח המנוע עם הזנת דלק ביולוגי ב-2023.

הראיון עם פרידמן נערך ימים אחדים אחרי שאקוואריוס הודיעה על מזכר ההבנות עם KIP. זו הודעה שיש בה לא מעט מוקשים שפרידמן צריך לדלג מעליהם. ראשית היקף ההשקעה הוא עצום ולא נראה פרופורציונלי לפרויקט; שנית מיקום המפעל באיחוד הנסיכויות, הרחק מכל מרכז של תעשיית רכב, הוא במקרה הטוב מוזר; שלישית החברה שמבטיחה את ההשקעה אינה חברה תעשייתית, אין לה ניסיון או קשרים בתעשיית הרכב (ולא בטוח שכסף יכול לקנות הכל); רביעית באיחוד הנסיכויות אין כוח אדם מיומן לעבודה בתעשיית הרכב או תעשיית מנועים.

“מבחינתנו זו הצעה עסקית אחת מיני רבות,” מסביר פרידמן את הסיבה לחתימה. “פרסמנו אותה כי על פי הרגולציה אנחנו חייבים לפרסם. זה לא הדבר היחיד שאנחנו בודקים, יש בדיקות נוספות, מקומות שאנחנו מתקדמים בהם אפילו יותר, וזה אחד מהדברים שאנחנו בודקים. מכיוון שזה דובאי, וזה יחסי שלום וזה תמיד מזכיר את אלדין ומנורת הקסמים זה עורר הרבה מאד עניין.”

קונספט לכלי רכב מונע במנוע לינארי של אקוואריוס (צילום מסך)

לדבריו של פרידמן לניסיונה של החברה השותפה, KIP, ולקשריה לתעשיית הרכב, אין משמעות. “מי שמקים מפעלים אין לו מושג בתעשיית הרכב” אומר פרידמן. “מי שמקים נמלים אין לו מושג בתעשיית הימאות, מי שמקים שדות נפט הוא לא בהכרח יודע לזהות איפה יש [נפט]. החבר’ה האלה מתמחים בהקמה של מתקנים לוגיסטיים ענקיים. הם הראו לנו פרויקט גדול מאד שהם עשו באפריקה, הקמת רשתות אנרגיה, שדות נפט וכו’. כל מה שהם באו והציעו לנו זה בהנחה שאני מסכים לפתוח [מפעל] בין דובאי לאבו דאבי, באזור של הנסיכויות. הם ידאגו למימון וללוגיסטיקה. באחריותנו להביא את המומחים מהתעשייה. אבל אנחנו לא מבקשים מהם לתכנן לנו את המנוע, או המכונית, או להקים מפעל. אין להם ערך מוסף וגם לא נדרש מהם ערך מוסף [בתחומים אלה].”

לאקוואריוס שתי משקיעות יפניות, מוסאשי ו-TPR, קבוצות טיר 1. הסכמים אתן הם משמעותיים הרבה יותר. עם הראשונה, מוסאשי, נחתם כבר חוזה לפיתוח וייצור מערכות הנעה הייברידיות למכוניות, אומר פרידמן, ועם השנייה מתנהל מו”מ לשיתוף פעולה.

גנרטורים

אולם עוד לפני שאקוואריוס תגיע לתעשיית הרכב, היא מנסה לקדם את מוצריה בתעשיית הגנרטורים. “התחלנו בגנרטורים במקום שבו היתרון התחרותי שלנו הוא הגדול ביותר וזה בשווקים הרגישים ללוגיסטיקה ומשקל,” הסביר פרידמן. “הגנרטור שלנו שוקל 150 ק”ג בעוד שהגנרטור הכי קל שנותן אותה כמות קילווטים, שוקל בין 500 ק”ג לטון. בנוסף, כל גנרטור אתה מציב עם חוזה שירות. כל 300 שעות צריך להחליף שמן מנוע. אצלנו אין שמן ואין טיפול, ולכן לא צריך לשלוח כל 300 שעות טכנאי להחלפת שמן,” מסביר פרידמן.

אוטומוטיבי

השלב הבא הוא חדירה לשוק האוטומוטיבי ולשוק הזה מתכוונת אקוואריוס להציע את המנוע המוזן מימן, כשהוא יחליף באופן מלא מכונית חשמלית, כלומר ימנע את הצורך בסוללה כבדה ויקרה. פרידמן אומר שהעולם פונה למימן, ממשלות וחברות מסחריות משקיעות מיליארדי דולרים במעבר לכלכלת מימן, אולם כיום, מדובר על הנעת תאי דלק חשמליים. אלא שלדברי פרידמן, תאי דלק אינם פתרון מושלם. זה מוצר יקר מאד, חברות לא עומדות בלוחות זמנים. “יש שם הרבה בלגן. לנו יש פתרון קיים עובד עם דלק [פוסילי] עכשיו מוכיחים [אותו] עם מימן.”

מנוע לינארי

הרעיון של מנוע לינארי אינו חדש. גם מנוע בעירה פנימית מוזן מימן אינו חידוש. מנוע בעירה פנימית, ללא תנועה סיבובית, עם חלק נע אחד, שמייצר חשמל באמצעות המרת אנרגיה כימית לאנרגיה קינטית וממנה לחשמלית באמצעות סטטור ורוטור, ידוע כבר עשרות שנים. הטכנולוגיה פותחה לשימושים שונים, אולם לא לתחבורה. גם כיום כאשר מדברים על יישום הטכנולוגיה לתחבורה, מדובר בעיקר על מנוע מאריך טווח. אולם אקוואריוס רוצה יותר מכך.

כשלונות

בעשור האחרון היו כמה ניסיונות לפיתוח מנועים לינאריים, כולל ע”י קבוצת טויוטה; סוכנות החלל הגרמנית; וחברת אקומוטורס בה השקיע ביל גייטס (ושחלק ממנהליה חברו לאקוואריוס, אומר פרידמן). כל הניסיונות הסתיימו בכישלונות טכנולוגיים. “ההבדל בינינו לבינם זה שהם לקחו את האוטו סייקל ואיתו ניסו לעשות מנוע לינארי ואתה מבין לאן הם הגיעו, ואנחנו עשינו את זה עם מערכת חילוף גזים ייעודית שלנו. ולכן אנחנו איפה שאנחנו היום, והנה לך כל ההבדל בינינו לבין מנועים סיבוביים ובינינו לבין מנועים לינאריים שניסו לפתח פעם,” אומר פרידמן.

הזנת מימן למנועי בעירה פנימית הוא פטנט ישן, שמסיבות שונות לא תפס. אחת הסיבות היא הקשיים באספקת מימן ועלותו; סיבה אחרת היא שמדובר במנוע בעירה פנימית ושההפחתה ברמת הפליטות אינה דרמטית. אלא שגם זה לא מרתיע את פרידמן. התוצאות שניפקה AVL מוכיחות, לדבריו, את רמות הזיהום הזניחות של מנוע לינארי בהזנת מימן ולכן השילוב שלו במכונית חשמלית, כמקור החשמל העיקרי, ומכאן הקטנת הסוללה והעלויות, היא אופציה אפשרית.

יעברו עוד שנים אחדות עד שתוכח היתכנות הקונספט של אקוואריוס מנועים, או שלילתו. עד אז אפשר לפנטז על החלפת 230 מ’ מנועי אוטו סייקל במספר דומה של מנועים לינאריים, והדחת המכונית החשמלית בטכנולוגיית BEV ממעמד הבכורה שהיא זכתה לו בשנים האחרונות. הצלחה של אקוואריוס וניצחון על אילון מאסק יהיה יותר מהישג אפי.

כותרות אחרונות

תגובה ראשונה

תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*


error: Alert: Content is protected !!