הם מבולבלים: בדטרויט ‘מתים מפחד’ מהחדשנות

  • ג’ו ברקאי, ישראלי לשעבר ומומחה לתעשיית הרכב, סבור שהשינויים בתעשיה מפחידים את ראשי הקבוצות הגדולות.
  • הצורך לייצר מכירות ורווחים מונע מראשי התעשיה להתמקד בחדשנות.
  • לקבוצות הגדולות יתרון משמעותי בידע בייצור. 
ג’ו ברקאי (אוטוניוז)

אוטוניוז, 19.03.2018 תעשיית הרכב שרויה ב”בלגן גדול,” כך אמר ג’ו ברקאי, מומחה לתעשיה ובעל קשרים בה, שהשתתף בחודש שעבר בכינוס בישראל. ברקאי, ישראלי לשעבר הפעיל מאד ב-SAE, הארגון הגדול בעולם לתקנים לכלי רכב, אמר שב”דטרויט ‘פוחדים פחד מוות’ מיצרנים חדשים, הם איכשהו הצליחו להסתדר עם טסלה, אבל מה יהיה אם גוגל יבנו מכונית? [אמנם] גוגל לא יבנו מכונית?”

בדבריו כיוון ברקאי לא רק ליצרניות הרכב האמריקניות, אלא גם לאירופיות וליפניות ולכל אתר בו מייצרים מכוניות באופן מסורתי. “הם מפחדים פחד מוות מהיישומים החדשים. הם לא יודעים איך לאכול אותם. החברות האלה [החדשות] גורמות להרבה רעש, [גם אם] הם לא ייצרו מכוניות חדשות.”

שינוי מבני

לדברי ברקאי, המבנה התעשייתי המסורתי של תעשיית הרכב, שבו השליטה היא בידי יצרניות הרכב, OEMs, שבאופן מעשי שולטות בקבוצות הטיר 1, עומד בפני סיום. המצב קיצוני במיוחד ביפן, שם יצרניות הרכב שולטות בכל מערכת האספקה, כשהדוגמה הקלאסית היא השליטה של טויוטה בדנסו, קבוצת הטיר 1 הגדולה ביפן שעיקר עסקיה מתנהלים עם טויוטה.

שיטת הפעולה הזו, אמר ברקאי, מיושמת בתעשיית הרכב מאז שהנרי פורד פיתח את פס הייצור הסדרתי. בעידן החדש היא איבדה את יעילותה, מאחר שהיא אינה מעודדת חדשנות, המגיעה מחוץ לארגונים המסורתיים של תעשיית הרכב. התעשיה משתנה, אם כי באיטיות. יצרניות הרכב אינן אוהבות את השינוי, אולם אין להן ברירה אלא לקבלו ולהתאים את עצמן אליו.

ג’ו ברקאי יותר מ-30 שנות ניסיון ביעוץ עסקי

ג’ו ברקאי הוא יועץ, נואם, סופר ובלוגר, מתווה אסטרטגיות שוק לעולם מחובר: אינטרנט של דברים, מכוניות מחוברות, חדשנות ומחזור חיי מוצר.

לג’ו יש יותר מ -30 שנות ניסיון בסיוע לארגונים לתכנן את המוצר ואת אסטרטגיית השוק שלהם. הרקע שלו באיגוד של עסקים וטכנולוגיה עם מאות ארגונים על פני תעשיות מגוונות, מספק יכולת ייחודית “לחבר את הנקודות” ולבטא בבירור את הערך העסקי המתפתח תמיד של הטכנולוגיה.

(מתוך הבלוג של ג’ו ברקאי)

“המון יצרנים חדשים נכנסים כי רוב הפעילות באה מבחוץ עכשיו,” אמר ברקאי. “רוב החברות האלה [החדשות] לא יחזיקו מעמד. רובן ייעלמו, חלקן יירכשו רק כמה מהם יהיו מובילאיי ודומותיה. יש פה דינמיקה של שינויים וחששות. רוב הדיאלוג ורוב המחשבות קדימה מונעות על ידי חברות מבחוץ. ג’י.אמ וטויוטה וחברות מגרמניה… ממשיכות לדבר על העתיד. אבל מי שמשפיע עליהן, מי שגורם להן לפעול בצורה כזאת או אחרת הן החברות החיצוניות.”

התחרות בשוק הרכב מעכבת, לדברי ברקאי, את אימוץ הטכנולוגיות החדשות ע”י יצרניות הרכב המסורתיות, משום שראשיהן עסוקים מאד בשיווק, מכירות ויצירת רווחים כדי למממן את הוצאות המו”פ הגבוהות. “הם עסוקים בתחרות ולא עסוקים בפיתוח,” אמר ברקאי.

מרי בארה יו”ר ו-CEO של ג’י.אמ וג’ים האקט, ה-CEO של פורד בפגישה ידידותית השנה. הארגונים שהם מובילים מבולבלים (ג’נרל מוטורס)

עדיין גורם משמעותי

ברקאי מסכים שהכיוון שאליו נעה התעשיה הוא מהפכני, אולם סבור שהשינוי יהיה איטי יותר ממה שצופים. ב-15-20 השנה רווחי יצרניות הרכב יגדלו. קצב הגידול במכירות מכוניות יגדל אבל לא כמו בעבר. חלק ניכר מההכנסות יגיע משירותים למכונית שיסתכמו ב-5 טריליון דולר לעומת אפס כיום.

יצרניות הרכב יאמצו מודלים עסקיים חדשים, יפתחו מועדוני מכוניות שישכירו מכוניות לחברי המועדון לפי הצורך לבילוי או לעסקים.

ולמרות שלברקאי יש ביקורת על יצרניות הרכב המסורתיות, הוא עדיין סבור שהן הגורם המשמעותי ביותר בנוף האוטומוטיבי. “ליצרנים יש ניסיון שאנשים מבחוץ אולי לא מעריכים,” אמר ברקאי. “דוגמא הכי טובה זו טסלה. טסלה החליטו שהם משנים את כל העולם ויש לי הרבה הערכה לטסלה, אבל טסלה עדיין לא הצליחו להגיע לרמת ייצור של OEM בינוני. אני הייתי בקו הייצור של טסלה כשמודל 3 עדיין לא היה שם …[לפני] חמש שנים. וכבר אז הסתכלתי על קו הייצור ואמרתי, הם לא יגיעו ל-scale שצריך. אז ניסיון זה דבר שאי אפשר להתעלם ממנו ואנחנו צריכים ללמוד לעבוד איתו.”

תגובה ראשונה

תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*


error: Alert: Content is protected !!