דיזלגייט, ככל הנראה הרמאות המסובכת ביותר בהיסטוריה האוטומוטיבית

  • כל סודות הדיזלגייט נחשפים בפיענוח קודים של מחשב
  • צוות חוקרים חשף את שיטת הרמאות שהובילה לדיזלגייט.
  • המדענים השיגו עותק של הקודים מאתרי היצרניות ומפורומים של חובבי רכב.

אוטוניוז, 25.05.2017 – צוות בינלאומי של חוקרים חשף את מנגנון שאיפשר למנועי הדיזל של קבוצת פולקסווגן לעקוף את בדיקות הפליטה בארה”ב ובאירופה במשך לפחות שש שנים, עד שסוכנות להגנת הסביבה בארה”ב חשפה את התרמית ב-2015.

במהלך חקירה שנמשכה שנה מצאו החוקרים קוד המאפשר למחשב של המכונית לזהות מתי המכונית עוברת בדיקת פליטות, להפעיל את המערכת המגבילה את הפליטה ולהפחית את כמות המזהמים הנפלטים. לאחר שהמחשב קבע שהבדיקה הסתיימה, הופסקה פעולת המערכות המשבשות והמנוע חזר לפלוט תחמוצות חנקן בסדר גודל של עד פי 40 מהמותר.

הצוות, בראשותו של קיריל לבצ’נקו, מדען מחשבים מאוניברסיטת קליפורניה סן דייגו, הציג את ממצאיו במסגרת הסימפוזיון ה-IEEE ה-38 בנושא אבטחה ופרטיות שנערך השבוע בקליפורניה.

האקדח המעשן

“הצלחנו למצוא את האקדח המעשן,” אמר לבצ’נקו. “מצאנו את המערכת וכיצד נעשה בה שימוש”.

במהלך בדיקות הפליטות, מכוניות מוצבות על שלדה המצוידת בדינמומטר, אשר מודד את הספק המנוע. הרכב עוקב אחר פרופיל מהירות המוגדר בדיוק, ומנסה לחקות נהיגה בתנאי אמת במסלול עירוני עם עצירות תכופות. תנאי המבחן הם סטנדרטיים וידועים בציבור. זה מאפשר ליצרניות הרכב לשנות בכוונה את ההתנהגות של כלי הרכב שלהן במהלך מחזור הבדיקה. הקוד שנמצא במכוניות פולקסווגן בודק מספר תנאים הקשורים במבחן נהיגה, כמרחק, מהירות ואפילו המיקום של הגלגל. אם מתקיימים תנאים מסוימים הקוד מורה למחשב המכונית להפעיל את מנגנון הגבלת פליטת המזהמים.

מדעני המחשב השיגו עותקים של הקוד המשולב במחשבי הרכב מאתר התחזוקה של קבוצת פולקסווגן ומפורומים המנוהלים על ידי חובבי רכב. הקוד פעל על מגוון רחב של דגמים, כולל ג’טה, גולף, פאסאט, ודגמים אחדים של אודי.

חקירה שנמשכה שנה

קיריל לבצ’נקו מדען מחשב, הוביל את מאמצי המחקר באוניברסיטת קליפורניה סן דייגו. החקירה החלה כאשר מדעני מחשבים באוניברסיטת Ruhr, שעבדו עם חוקר עצמאי בשם פליקס דומקה, חברו ללבצ’נקו וקבוצת המחקר של סטפן סאוואג, פרופסור למדעי המחשב ‘בבית הספר להנדסה ג’ייקובס באוניברסיטת קליפורניה סן דייגו. שני המדענים וצוותיהם הינם בעלי נסיון רב בניתוח מערכות מוטבעות (embedded), כגון מחשבים המותקנים על מכוניות, המוכרים גם כ-ECU ונקודות התורפה שלהם. הצוות בדק 900 גרסאות קוד ומצא כי 400 מאלה כללו מידע לעקיפת בדיקות הפליטה.

קטע מסוים של קוד שכותרתו “מצב אקוסטי” נועד, כביכול, לשלוט על רעש המנוע. אולם, במציאות, התווית הפכה לשון נקייה עבור התנאים המתרחשים במהלך בדיקת פליטות. הקוד איפשר עד 10 פרופילים שונים לבדיקות פוטנציאליות. כאשר המחשב קבע שהמכונית נמצאת בבדיקה, הוא הפעיל את מערכות הגבלת הפליטות ובכך הפחית את כמות תחמוצת החנקן הנפלטת.

“ה-defeat device של פולקסווגן הוא ככל הנראה  [המכשיר] המסובך ביותר בהיסטוריה האוטומוטיבית,” אמר לבצ’נקו.

פחות תחכום בפיאט

החוקרים מצאו תכסיס עקיפה פחות מתוחכם בפיאט 500X. המחשב במכונית איפשר למערכת ריסון הפליטות לפעול במשך 26 דקות ו-40 שניות לאחר הפעלת המנוע – בערך משך בדיקות פליטות רבות.

החוקרים מציינים כי הן עבור פולקסווגן והן עבור פיאט, יחידת בקרת המנוע של כלי הרכב מיוצרת על ידי ענקית הרכב רוברט בוש. יצרניות הרכב מאפשרות את פעולת המערכת ע”י הזנת פרמטרים ספציפיים.

מנועי דיזל מציבים אתגרים מיוחדים ליצרני הרכב משום שתהליך הבעירה שלהם מייצר יותר חלקיקים וחומצות חנקן מאשר מנועי בנזין. כדי להגביל את הפליטות של מנועים אלה, מחשב הרכב צריך לפעמים להקריב ביצועים או יעילות עבור תאימות.

המחקר מפנה את תשומת הלב לאתגרים הרגולטוריים של אימות מערכות הנשלטות על-ידי תוכנה, שעלולות לנסות להסתיר את התנהגותן וקורא לסוג חדש של טכניקות הפועלות בסביבה בעייתית.

“בדיקות דינמומטר פשוט לא מספיקה,” אמר לבצ’נקו, מדען המחשב.

“How They Did It: An Analysis of Emission Defeat Devices in Modern Automobiles”

Authors: Guo Li, Kirill Levchenko and Stefan Savage from UC San Diego; Moritz Contag, Andre Pawlowski and Thorsten Holz from Ruhr University; and independent researcher Felix Domke.

עבודה זו נתמכה על ידי מועצת המחקר האירופית ועל ידי הקרן הלאומית למדע של ארה”ב (NSF).

תגובה ראשונה

תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*


error: Alert: Content is protected !!