אוטוניוז, יעקב צלאל, 31.08.2019 – לפני מספר שנים, כשקו הרכבת העמק עדיין היה רק סוללת עפר גבוהה ולבנה יצאתי לטיול לאורך חלק קצר שלו בין כפר יהושע לכפר ברוך. נופו של עמק יזרעאל אמנם אינו מרהיב והקיץ היה חם, יבש וצהוב, אבל לא יכולתי להתעלם מהנוף שנפרש מצפונה של סוללת המסילה. מולי נשקף בכל הדרו שדה התעופה הצבאי הסמוך, רמת דוד. זה היה יום שבת אבל נמצאו טייסים שחיללו שבת וטסו, המריאו ונחתו במטוסי קרב, מחזה מרהיב מטווח יידוי אבן. משקפת לא צריך היה להביא. ניתן גם היה לראות מתקנים אחרים של שדה התעופה. לא מראה שגרתי.
כאשר פניתי השבוע לדובר צה”ל לשאול כיצד הצבא מתכונן להתמודד עם תופעה זו (אולי לאטום את החלונות הפונים צפונה? חברת Gauzy תשמח לספק את הטכנולוגיה) ואולי הקמת חומת הסתר? ואולי בכלל לחיל האויר יש עניין למשוך את הציבור לחזות במופעים אויריים?
(בפניה לאחד מתושבי האזור נאמר לי שאכן הוקמה חומה לאורך חלק ממסילת הרכבת החוסמת חלק מקו הראיה בין המסילה לשדה התעופה. יעילות ההסתרה תיבחן בחודשים הקרובים, אבל את המטוסים הממריאים אי אפשר יהיה להסתיר.)
כך או אחרת תחילת פעילותה הניסיונית של רכבת העמק, שאפשר היה לקרוא לה גם רכבת פוטיומקין אלמלא כפרי פוטיומקין הוקמו בהשקעות מינימליות בעוד קו רכבת העמק הונח בהשקעות מרביות, היא הישג לשר התחבורה ישראל כץ, שספג בשבועיים האחרונים מכות תדמיות קשות: ראש הממשלה סיכל שתיים מתוכניותיו, ברמה הפוליטית וברמה המקצועית, סידרה של תאונות דרכים העיבה על פעילותו ושרים דתיים דרשו את פיטוריו בגלל חילול שבת בעבודות הרכבת.
מעטים הם השרים, ולא רק בישראל, שיכולים להצביע על פרויקט בסדר גודל כרכבת העמק שאותו הם יזמו, דחפו והביאו לידי סיום ולהפעלה. אמנם ספק אם כץ שמח על ההזדמנות שנפלה בחלקו, הוא היה מעדיף לכהן כשר האוצר או כשר החוץ וגם קצת גבוה מזה, לשבת על עור הצבי המרפד את כסאו של ראש הממשלה. אולם כך רצה גורלו המר של כץ והוא נתקע במשרד התחבורה כבפקק תנועה שאין לו סוף.
אחד התכסיסים הלכאורה מתוחכמים שבהם נקטה רכבת ישראל כדי להסוות מהציבור את חוסר התועלת שברכבת העמק (תקציב הקמה 4 מיליארד שקל) היה קריאת שמות שתיים מתחנות הביניים בעמק יזרעאל בשמות מטעים. תחנה אחת, יוקנעם-כפר יהושע, סמוכה לכפר יהושע ומרוחקת 7.3 ק”מ מיוקנעם ע”פ מפת גוגל, זמן נסיעה תיאורטי 11 דקות. התחנה השניה מגדל העמק-כפר ברוך, מרוחקת 1.5 ק”מ מכפר ברוך, ישוב רב תושבים, מעל ל-500, ו-7 ק”מ ממגדל העמק שהם 11 דקות נסיעה. נתוני פתיחה אלה בוודאי אינם מבטיחים נוסעים רבים.
אולי בגלל זה שר התחבורה הירבה לדבר עם תחילת נסיעות הניסוי על הובלת סחורה לירדן ומשם לכל חצי הסהר הפורה, כלומר על רכבת משא. אלא שזו עוד אשליה. ראשית היקף המסחר הזה הוא זניח ועדיף לו שיעשה במשאיות. אולם גם אם נניח שתהיה סחורה להוביל לירדן, הרי שאת הדרך חזרה הרכבת תעשה כמעט ריקה (היצוא הירדני הוא אפסי) ולכן עלות התובלה, כדי שלא תסובסד ע”י משלם המסים הישראלי, תצטרך להיות גבוהה.
המפגע העיקרי של רכבת העמק צפוי להיות הקונספט של הקמתה, מסילה אחת לאורך מרבית התוואי, עיקרון שבו פעלו רכבות בישראל עד שהסתיימה לפני מספר שנים הכפלת קו המסילה ת”א-באר שבע וצפונה חיפה-נהריה. ההחלטה להניח רק מסילה אחת תגביל את קיבולת ההובלה, ותגביר את רמת הסיכון לתאונות וככל שהתנועה תהיה צפופה יותר הסיכוי לטעויות ולתאונות יגבר.
כץ הצליח בכובד משקלו להעביר את ההחלטה להניח את המסילה, אבל לא הצליח להשיג את עוד כמה מאות מיליוני השקלים כדי להשלים את העבודה באופן נכון. כסץ מטיל את האשמה על קמצנותם של פקידי האוצר. יש את מי להאשים בתאונת הרכבת הבאה.
תגובה